תהלים
נד
לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃
ב בְּבֹ֣א הַ֭זִּיפִים וַיֹּאמְר֣וּ לְשָׁא֑וּל
הֲלֹ֥א דָ֝וִ֗ד מִסְתַּתֵּ֥ר עִמָּֽנוּ׃
ג אֱ֭לֹהִים בְּשִׁמְךָ֣ הוֹשִׁיעֵ֑נִי
וּבִגְבוּרָתְךָ֥ תְדִינֵֽנִי׃
ד אֱ֭לֹהִים שְׁמַ֣ע תְּפִלָּתִ֑י
הַ֝אֲזִ֗ינָה לְאִמְרֵי־פִֽי׃
ה כִּ֤י זָרִ֨ים ׀ קָ֤מוּ עָלַ֗י
וְֽ֭עָרִיצִים בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י
לֹ֤א שָׂ֨מוּ אֱלֹהִ֖ים לְנֶגְדָּ֣ם סֶֽלָה׃
ו הִנֵּ֣ה אֱ֭לֹהִים עֹזֵ֣ר לִ֑י
אֲ֝דֹנָ֗י בְּֽסֹמְכֵ֥י נַפְשִֽׁי׃
ז ישוב יָשִׁ֣יב הָ֭רַע לְשֹׁרְרָ֑י
בַּ֝אֲמִתְּךָ֗ הַצְמִיתֵֽם׃
ח בִּנְדָבָ֥ה אֶזְבְּחָה־לָּ֑ךְ
א֤וֹדֶה שִּׁמְךָ֖ יְהֹוָ֣ה כִּי־טֽוֹב׃
ט כִּ֣י מִכׇּל־צָ֭רָה הִצִּילָ֑נִי
וּ֝בְאֹיְבַ֗י רָאֲתָ֥ה עֵינִֽי׃