תהלים

נד

לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃
ב בְּבֹ֣א הַ֭זִּיפִים וַיֹּאמְר֣וּ לְשָׁא֑וּל
  הֲלֹ֥א דָ֝וִ֗ד מִסְתַּתֵּ֥ר עִמָּֽנוּ׃
ג אֱ֭לֹהִים בְּשִׁמְךָ֣ הוֹשִׁיעֵ֑נִי
  וּבִגְבוּרָתְךָ֥ תְדִינֵֽנִי׃
ד אֱ֭לֹהִים שְׁמַ֣ע תְּפִלָּתִ֑י
  הַ֝אֲזִ֗ינָה לְאִמְרֵי־​פִֽי׃
ה כִּ֤י זָרִ֨ים ׀ קָ֤מוּ עָלַ֗י
  וְֽ֭עָרִיצִים בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י
    לֹ֤א שָׂ֨מוּ אֱלֹהִ֖ים לְנֶגְדָּ֣ם סֶֽלָה׃
ו הִנֵּ֣ה אֱ֭לֹהִים עֹזֵ֣ר לִ֑י
  אֲ֝דֹנָ֗י בְּֽסֹמְכֵ֥י נַפְשִֽׁי׃
ז ישוב יָשִׁ֣יב הָ֭רַע לְשֹׁרְרָ֑י
  בַּ֝אֲמִתְּךָ֗ הַצְמִיתֵֽם׃
ח בִּנְדָבָ֥ה אֶזְבְּחָה־​לָּ֑ךְ
  א֤וֹדֶה שִּׁמְךָ֖ יְהֹוָ֣ה כִּי־​טֽוֹב׃
ט כִּ֣י מִכׇּל־​צָ֭רָה הִצִּילָ֑נִי
  וּ֝בְאֹיְבַ֗י רָאֲתָ֥ה עֵינִֽי׃