נג
לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־מָחֲלַ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃
ב אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים
הִֽ֝שְׁﬞחִ֗יתוּ וְהִֽתְﬞעִ֥יבוּ עָ֝֗וֶל
אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃
ג אֱֽלֹהִ֗ים מִשָּׁמַיִם֮ הִשְׁקִ֢יף עַֽל־בְּנֵי־אָ֫דָ֥ם
לִ֭רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל
דֹּ֝רֵ֗שׁ אֶת־אֱלֹהִֽים׃
ד כֻּלּ֥וֹ סָג֮ יַחְדָּ֢ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ
אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב
אֵ֝֗ין גַּם־אֶחָֽד׃
ה הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן
אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם
אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א קָרָֽאוּ׃
ו שָׁ֤ם ׀ פָּ֥חֲדוּ פַחַד֮ לֹא־הָ֢יָ֫ה פָ֥חַד
כִּֽי־אֱלֹהִ֗ים פִּ֭זַּר עַצְמ֣וֹת חֹנָ֑ךְ
הֱ֝בִשֹׁ֗תָה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים מְאָסָֽם׃
ז מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשֻׁע֢וֹת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל
בְּשׁ֣וּב אֱ֭לֹהִים שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ
יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל׃