פה
א לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃
ב רָצִ֣יתָ יְהֹוָ֣ה אַרְצֶ֑ךָ
שַׁ֝֗בְתָּ שבות שְׁבִ֣ית יַעֲקֹֽב׃
ג נָ֭שָׂאתָ עֲוֺ֣ן עַמֶּ֑ךָ
כִּסִּ֖יתָ כׇל־חַטָּאתָ֣ם סֶֽלָה׃
ד אָסַ֥פְתָּ כׇל־עֶבְרָתֶ֑ךָ
הֱ֝שִׁיב֗וֹתָ מֵחֲר֥וֹן אַפֶּֽךָ׃
ה שׁ֭וּבֵנוּ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֑נוּ
וְהָפֵ֖ר כַּעַסְךָ֣ עִמָּֽנוּ׃
ו הַלְעוֹלָ֥ם תֶּאֱנַף־בָּ֑נוּ
תִּמְשֹׁ֥ךְ אַ֝פְּךָ֗ לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃
ז הֲֽלֹא־אַ֭תָּה תָּשׁ֣וּב תְּחַיֵּ֑נוּ
וְ֝עַמְּךָ֗ יִשְׂמְחוּ־בָֽךְ׃
ח הַרְאֵ֣נוּ יְהֹוָ֣ה חַסְדֶּ֑ךָ
וְ֝יֶשְׁעֲךָ֗ תִּתֶּן־לָֽנוּ׃
ט אֶשְׁמְעָ֗ה מַה־יְדַבֵּר֮ הָאֵ֢ל ׀ יְהֹ֫וָ֥ה
כִּ֤י ׀ יְדַבֵּ֬ר שָׁל֗וֹם
אֶל־עַמּ֥וֹ וְאֶל־חֲסִידָ֑יו
וְאַל־יָשׁ֥וּבוּ לְכִסְלָֽה׃
י אַ֤ךְ קָר֣וֹב לִירֵאָ֣יו יִשְׁע֑וֹ
לִשְׁכֹּ֖ן כָּב֣וֹד בְּאַרְצֵֽנוּ׃
יא חֶסֶד־וֶאֱמֶ֥ת נִפְגָּ֑שׁוּ
צֶ֖דֶק וְשָׁל֣וֹם נָשָֽׁקוּ׃
יב אֱ֭מֶת מֵאֶ֣רֶץ תִּצְמָ֑ח
וְ֝צֶ֗דֶק מִשָּׁמַ֥יִם נִשְׁקָֽף׃
יג גַּם־יְ֭הֹוָה יִתֵּ֣ן הַטּ֑וֹב
וְ֝אַרְצֵ֗נוּ תִּתֵּ֥ן יְבוּלָֽהּ׃
יד צֶ֭דֶק לְפָנָ֣יו יְהַלֵּ֑ךְ
וְיָשֵׂ֖ם לְדֶ֣רֶךְ פְּעָמָֽיו׃