קכה
א שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת
הַבֹּטְחִ֥ים בַּיהֹוָ֑ה
כְּֽהַר־צִיּ֥וֹן לֹא־יִ֝מּ֗וֹט לְעוֹלָ֥ם יֵשֵֽׁב׃
ב יְֽרוּשָׁלִַ֗ם הָרִים֮ סָבִ֢יב לָ֥֫הּ
וַ֭יהֹוָה סָבִ֣יב לְעַמּ֑וֹ
מֵ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם׃
ג כִּ֤י לֹ֪א יָנ֡וּחַ שֵׁ֤בֶט הָרֶ֗שַׁע
עַל֮ גּוֹרַ֢ל הַֽצַּדִּ֫יקִ֥ים
לְמַ֡עַן לֹא־יִשְׁלְח֖וּ הַצַּדִּיקִ֨ים בְּעַוְלָ֬תָה
יְדֵיהֶֽם׃
ד הֵיטִ֣יבָה יְ֭הֹוָה לַטּוֹבִ֑ים
וְ֝לִישָׁרִ֗ים בְּלִבּוֹתָֽם׃
ה וְהַמַּטִּ֤ים עֲֽקַלְקַלּוֹתָ֗ם
יוֹלִיכֵ֣ם יְ֭הֹוָה אֶת־פֹּעֲלֵ֣י הָאָ֑וֶן
שָׁ֝ל֗וֹם עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃