הושע א

א

א דְּבַר־​יְהֹוָ֣ה ׀ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֗ה אֶל־​הוֹשֵׁ֙עַ֙ בֶּן־​בְּאֵרִ֔י בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֥ה יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖ה מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּבִימֵ֛י יָרָבְעָ֥ם בֶּן־​יוֹאָ֖שׁ מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃ ב תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־​יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ

וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־​הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־​לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־​זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃ ג וַיֵּ֙לֶךְ֙ וַיִּקַּ֔ח אֶת־​גֹּ֖מֶר בַּת־​דִּבְלָ֑יִם וַתַּ֥הַר וַתֵּלֶד־​ל֖וֹ בֵּֽן׃ ד וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלָ֔יו קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִזְרְעֶ֑אל כִּי־​ע֣וֹד מְעַ֗ט וּפָ֨קַדְתִּ֜י אֶת־​דְּמֵ֤י יִזְרְעֶאל֙ עַל־​בֵּ֣ית יֵה֔וּא וְהִ֨שְׁבַּתִּ֔י מַמְלְכ֖וּת בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ ה וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְשָֽׁבַרְתִּי֙ אֶת־​קֶ֣שֶׁת יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖מֶק יִזְרְעֶֽאל׃ ו וַתַּ֤הַר עוֹד֙ וַתֵּ֣לֶד בַּ֔ת וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ קְרָ֥א שְׁמָ֖הּ לֹ֣א רֻחָ֑מָה כִּי֩ לֹ֨א אוֹסִ֜יף ע֗וֹד אֲרַחֵם֙ אֶת־​בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־​נָשֹׂ֥א אֶשָּׂ֖א לָהֶֽם׃ ז וְאֶת־​בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ אֲרַחֵ֔ם וְהוֹשַׁעְתִּ֖ים בַּיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וְלֹ֣א אוֹשִׁיעֵ֗ם בְּקֶ֤שֶׁת וּבְחֶ֙רֶב֙ וּבְמִלְחָמָ֔ה בְּסוּסִ֖ים וּבְפָרָשִֽׁים׃ ח וַתִּגְמֹ֖ל אֶת־​לֹ֣א רֻחָ֑מָה וַתַּ֖הַר וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן׃ ט וַיֹּ֕אמֶר קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ לֹ֣א עַמִּ֑י כִּ֤י אַתֶּם֙ לֹ֣א עַמִּ֔י וְאָנֹכִ֖י לֹא־​אֶהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃