קהלת יא

יא

א שַׁלַּ֥ח לַחְמְךָ֖ עַל־​פְּנֵ֣י הַמָּ֑יִם כִּֽי־​בְרֹ֥ב הַיָּמִ֖ים תִּמְצָאֶֽנּוּ׃ ב תֶּן־​חֵ֥לֶק לְשִׁבְעָ֖ה וְגַ֣ם לִשְׁמוֹנָ֑ה כִּ֚י לֹ֣א תֵדַ֔ע מַה־​יִּהְיֶ֥ה רָעָ֖ה עַל־​הָאָֽרֶץ׃ ג אִם־​יִמָּלְא֨וּ הֶעָבִ֥ים גֶּ֙שֶׁם֙ עַל־​הָאָ֣רֶץ יָרִ֔יקוּ וְאִם־​יִפּ֥וֹל עֵ֛ץ בַּדָּר֖וֹם וְאִ֣ם בַּצָּפ֑וֹן מְק֛וֹם שֶׁיִּפּ֥וֹל הָעֵ֖ץ שָׁ֥ם יְהֽוּא׃ ד שֹׁמֵ֥ר ר֖וּחַ לֹ֣א יִזְרָ֑ע וְרֹאֶ֥ה בֶעָבִ֖ים לֹ֥א יִקְצֽוֹר׃ ה כַּאֲשֶׁ֨ר אֵֽינְךָ֤ יוֹדֵ֙עַ֙ מַה־​דֶּ֣רֶךְ הָר֔וּחַ כַּעֲצָמִ֖ים בְּבֶ֣טֶן הַמְּלֵאָ֑ה כָּ֗כָה לֹ֤א תֵדַע֙ אֶת־​מַעֲשֵׂ֣ה הָֽאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־​הַכֹּֽל׃ ו בַּבֹּ֙קֶר֙ זְרַ֣ע אֶת־​זַרְעֶ֔ךָ וְלָעֶ֖רֶב אַל־​תַּנַּ֣ח יָדֶ֑ךָ כִּי֩ אֵֽינְךָ֨ יוֹדֵ֜עַ אֵ֣י זֶ֤ה יִכְשָׁר֙ הֲזֶ֣ה אוֹ־​זֶ֔ה וְאִם־​שְׁנֵיהֶ֥ם כְּאֶחָ֖ד טוֹבִֽים׃ ז וּמָת֖וֹק הָא֑וֹר וְט֥וֹב לַֽעֵינַ֖יִם לִרְא֥וֹת אֶת־​הַשָּֽׁמֶשׁ׃ ח כִּ֣י אִם־​שָׁנִ֥ים הַרְבֵּ֛ה יִחְיֶ֥ה הָאָדָ֖ם בְּכֻלָּ֣ם יִשְׂמָ֑ח וְיִזְכֹּר֙ אֶת־​יְמֵ֣י הַחֹ֔שֶׁךְ כִּֽי־​הַרְבֵּ֥ה יִהְי֖וּ כׇּל־​שֶׁבָּ֥א הָֽבֶל׃ ט שְׂמַ֧ח בָּח֣וּר בְּיַלְדוּתֶ֗יךָ וִֽיטִֽיבְךָ֤ לִבְּךָ֙ בִּימֵ֣י בְחוּרוֹתֶ֔יךָ וְהַלֵּךְ֙ בְּדַרְכֵ֣י לִבְּךָ֔ וּבְמַרְאֵ֖י עֵינֶ֑יךָ וְדָ֕ע כִּ֧י עַל־​כׇּל־​אֵ֛לֶּה יְבִֽיאֲךָ֥ הָאֱלֹהִ֖ים בַּמִּשְׁפָּֽט׃ י וְהָסֵ֥ר כַּ֙עַס֙ מִלִּבֶּ֔ךָ וְהַעֲבֵ֥ר רָעָ֖ה מִבְּשָׂרֶ֑ךָ כִּֽי־​הַיַּלְד֥וּת וְהַֽשַּׁחֲר֖וּת הָֽבֶל׃