תהלים

טז

מִכְתָּ֥ם לְדָוִ֑ד
שׇֽׁמְרֵ֥נִי אֵ֝֗ל
  כִּֽי־​חָסִ֥יתִי בָֽךְ׃
ב אָמַ֣רְתְּ לַֽ֭יהֹוָה אֲדֹנָ֣י אָ֑תָּה
  ט֝וֹבָתִ֗י בַּל־​עָלֶֽיךָ׃
ג לִ֭קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר־​בָּאָ֣רֶץ הֵ֑מָּה
  וְ֝אַדִּירֵ֗י כׇּל־​חֶפְצִי־​בָֽם׃
ד יִרְבּ֥וּ עַצְּבוֹתָם֮ אַחֵ֢ר מָ֫הָ֥רוּ
  בַּל־​אַסִּ֣יךְ נִסְכֵּיהֶ֣ם מִדָּ֑ם
    וּֽבַל־​אֶשָּׂ֥א אֶת־​שְׁ֝מוֹתָ֗ם עַל־​שְׂפָתָֽי׃
ה יְֽהֹוָ֗ה מְנָת־​חֶלְקִ֥י וְכוֹסִ֑י
  אַ֝תָּ֗ה תּוֹמִ֥יךְ גּוֹרָלִֽי׃
ו חֲבָלִ֣ים נָֽפְלוּ־​לִ֭י בַּנְּעִמִ֑ים
  אַף־​נַ֝חֲלָ֗ת שָֽׁפְרָ֥ה עָלָֽי׃
ז אֲבָרֵ֗ךְ אֶת־​יְ֭הֹוָה אֲשֶׁ֣ר יְעָצָ֑נִי
  אַף־​לֵ֝יל֗וֹת יִסְּר֥וּנִי כִלְיוֹתָֽי׃
ח שִׁוִּ֬יתִי יְהֹוָ֣ה לְנֶגְדִּ֣י תָמִ֑יד
  כִּ֥י מִֽ֝ימִינִ֗י בַּל־​אֶמּֽוֹט׃
ט לָכֵ֤ן ׀ שָׂמַ֣ח לִ֭בִּי וַיָּ֣גֶל כְּבוֹדִ֑י
  אַף־​בְּ֝שָׂרִ֗י יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶֽטַח׃
י כִּ֤י ׀ לֹא־​תַעֲזֹ֣ב נַפְשִׁ֣י לִשְׁא֑וֹל
  לֹֽא־​תִתֵּ֥ן חֲ֝סִידְךָ֗ לִרְא֥וֹת שָֽׁחַת׃
יא תּֽוֹדִיעֵנִי֮ אֹ֤רַח חַ֫יִּ֥ים
  שֹׂ֣בַע שְׂ֭מָחוֹת אֶת־​פָּנֶ֑יךָ
    נְעִמ֖וֹת בִּימִינְךָ֣ נֶֽצַח׃