תהלים

קמא

מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד
יְהֹוָ֣ה קְ֭רָאתִיךָ ח֣וּשָׁה לִּ֑י
  הַאֲזִ֥ינָה ק֝וֹלִ֗י בְּקׇרְאִי־​לָֽךְ׃
ב תִּכּ֤וֹן תְּפִלָּתִ֣י קְטֹ֣רֶת לְפָנֶ֑יךָ
  מַֽשְׂאַ֥ת כַּ֝פַּ֗י מִנְחַת־​עָֽרֶב׃
ג שִׁיתָ֣ה יְ֭הֹוָה שׇׁמְרָ֣ה לְפִ֑י
  נִ֝צְּרָ֗ה עַל־​דַּ֥ל שְׂפָתָֽי׃
ד אַל־​תַּט־​לִבִּ֨י לְדָבָ֪ר ׀ רָ֡ע
  לְהִתְע֘וֹלֵ֤ל עֲלִל֨וֹת ׀ בְּרֶ֗שַׁע
  אֶת־​אִישִׁ֥ים פֹּעֲלֵי־​אָ֑וֶן
    וּבַל־​אֶ֝לְחַ֗ם בְּמַנְעַמֵּיהֶֽם׃
ה יֶ֥הֶלְמֵֽנִי צַדִּ֨יק ׀ חֶ֡סֶד וְֽיוֹכִיחֵ֗נִי
  שֶׁ֣מֶן רֹ֭אשׁ אַל־​יָנִ֣י רֹאשִׁ֑י
    כִּי־​ע֥וֹד וּ֝תְפִלָּתִ֗י בְּרָעוֹתֵיהֶֽם׃
ו נִשְׁמְט֣וּ בִֽידֵי־​סֶ֭לַע שֹׁפְטֵיהֶ֑ם
  וְשָׁמְע֥וּ אֲ֝מָרַ֗י כִּ֣י נָעֵֽמוּ׃
ז כְּמ֤וֹ פֹלֵ֣חַ וּבֹקֵ֣עַ בָּאָ֑רֶץ
  נִפְזְר֥וּ עֲ֝צָמֵ֗ינוּ לְפִ֣י שְׁאֽוֹל׃
ח כִּ֤י אֵלֶ֨יךָ ׀ יֱהֹוִ֣ה אֲדֹנָ֣י עֵינָ֑י
  בְּכָ֥ה חָ֝סִ֗יתִי אַל־​תְּעַ֥ר נַפְשִֽׁי׃
ט שׇׁמְרֵ֗נִי מִ֣ידֵי פַ֭ח יָ֣קְשׁוּ לִ֑י
  וּ֝מֹקְשׁ֗וֹת פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃
י יִפְּל֣וּ בְמַכְמֹרָ֣יו רְשָׁעִ֑ים
  יַ֥חַד אָ֝נֹכִ֗י עַֽד־​אֶעֱבֽוֹר׃