תהלים

קטו

לֹ֤א לָ֥נוּ יְהֹוָ֗ה לֹ֫א־​לָ֥נוּ
  כִּֽי־​לְ֭שִׁמְךָ תֵּ֣ן כָּב֑וֹד
    עַל־​חַ֝סְדְּךָ֗ עַל־​אֲמִתֶּֽךָ׃
ב לָ֭מָּה יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִ֑ם
  אַיֵּה־​נָ֝֗א אֱלֹהֵיהֶֽם׃
ג וֵאלֹהֵ֥ינוּ בַשָּׁמָ֑יִם
  כֹּ֖ל אֲשֶׁר־​חָפֵ֣ץ עָשָֽׂה׃
ד עֲֽ֭צַבֵּיהֶם כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב
  מַ֝עֲשֵׂ֗ה יְדֵ֣י אָדָֽם׃
ה פֶּֽה־​לָ֭הֶם וְלֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ
  עֵינַ֥יִם לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יִרְאֽוּ׃
ו אׇזְנַ֣יִם לָ֭הֶם וְלֹ֣א יִשְׁמָ֑עוּ
  אַ֥ף לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יְרִיחֽוּן׃
ז יְדֵיהֶ֤ם ׀ וְלֹ֬א יְמִישׁ֗וּן
  רַ֭גְלֵיהֶם וְלֹ֣א יְהַלֵּ֑כוּ
    לֹא־​יֶ֝הְגּ֗וּ בִּגְרוֹנָֽם׃
ח כְּ֭מוֹהֶם יִהְי֣וּ עֹשֵׂיהֶ֑ם
  כֹּ֖ל אֲשֶׁר־​בֹּטֵ֣חַ בָּהֶֽם׃
ט יִ֭שְׂרָאֵל בְּטַ֣ח בַּיהֹוָ֑ה
  עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא׃
י בֵּ֣ית אַ֭הֲרֹן בִּטְח֣וּ בַיהֹוָ֑ה
  עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא׃
יא יִרְאֵ֣י יְ֭הֹוָה בִּטְח֣וּ בַיהֹוָ֑ה
  עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא׃
יב יְהֹוָה֮ זְכָרָ֢נוּ יְבָ֫רֵ֥ךְ
  יְ֭בָרֵךְ אֶת־​בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל
    יְ֝בָרֵ֗ךְ אֶת־​בֵּ֥ית אַהֲרֹֽן׃
יג יְ֭בָרֵךְ יִרְאֵ֣י יְהֹוָ֑ה
  הַ֝קְּטַנִּ֗ים עִם־​הַגְּדֹלִֽים׃
יד יֹסֵ֣ף יְהֹוָ֣ה עֲלֵיכֶ֑ם
  עֲ֝לֵיכֶ֗ם וְעַל־​בְּנֵיכֶֽם׃
טו בְּרוּכִ֣ים אַ֭תֶּם לַיהֹוָ֑ה
  עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
טז הַשָּׁמַ֣יִם שָׁ֭מַיִם לַיהֹוָ֑ה
  וְ֝הָאָ֗רֶץ נָתַ֥ן לִבְנֵי־​אָדָֽם׃
יז לֹ֣א הַ֭מֵּתִים יְהַֽלְלוּ־​יָ֑הּ
  וְ֝לֹ֗א כׇּל־​יֹרְדֵ֥י דוּמָֽה׃
יח וַאֲנַ֤חְנוּ ׀ נְבָ֘רֵ֤ךְ יָ֗הּ
  מֵעַתָּ֥ה וְעַד־​עוֹלָ֗ם
    הַֽלְﬞלוּ־​יָֽהּ׃