ירמיהו

מז

אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־​יְהֹוָ֛ה אֶל־​יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־​פְּלִשְׁתִּ֑ים בְּטֶ֛רֶם יַכֶּ֥ה פַרְעֹ֖ה אֶת־​עַזָּֽה׃ ב כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה הִנֵּה־​מַ֜יִם עֹלִ֤ים מִצָּפוֹן֙ וְהָיוּ֙ לְנַ֣חַל שׁוֹטֵ֔ף וְיִשְׁטְפוּ֙ אֶ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֔הּ עִ֖יר וְיֹ֣שְׁבֵי בָ֑הּ וְזָעֲקוּ֙ הָאָדָ֔ם וְהֵילִ֕ל כֹּ֖ל יוֹשֵׁ֥ב הָאָֽרֶץ׃ ג מִקּ֗וֹל שַֽׁעֲטַת֙ פַּרְס֣וֹת אַבִּירָ֔יו מֵרַ֣עַשׁ לְרִכְבּ֔וֹ הֲמ֖וֹן גַּלְגִּלָּ֑יו לֹא־​הִפְנ֤וּ אָבוֹת֙ אֶל־​בָּנִ֔ים מֵרִפְי֖וֹן יָדָֽיִם׃ ד עַל־​הַיּ֗וֹם הַבָּא֙ לִשְׁד֣וֹד אֶת־​כׇּל־​פְּלִשְׁתִּ֔ים לְהַכְרִ֤ית לְצֹר֙ וּלְצִיד֔וֹן כֹּ֖ל שָׂרִ֣יד עֹזֵ֑ר כִּֽי־​שֹׁדֵ֤ד יְהֹוָה֙ אֶת־​פְּלִשְׁתִּ֔ים שְׁאֵרִ֖ית אִ֥י כַפְתּֽוֹר׃ ה בָּ֤אָה קׇרְחָה֙ אֶל־​עַזָּ֔ה נִדְמְתָ֥ה אַשְׁקְל֖וֹן שְׁאֵרִ֣ית עִמְקָ֑ם עַד־​מָתַ֖י תִּתְגּוֹדָֽדִי׃ ו ה֗וֹי חֶ֚רֶב לַיהֹוָ֔ה עַד־​אָ֖נָה לֹ֣א תִשְׁקֹ֑טִי הֵאָֽסְפִי֙ אֶל־​תַּעְרֵ֔ךְ הֵרָגְעִ֖י וָדֹֽמִּי׃ ז אֵ֣יךְ תִּשְׁקֹ֔טִי וַיהֹוָ֖ה צִוָּה־​לָ֑הּ אֶֽל־​אַשְׁקְל֛וֹן וְאֶל־​ח֥וֹף הַיָּ֖ם שָׁ֥ם יְעָדָֽהּ׃