תהלים לט

לט



א לַמְנַצֵּ֥חַ לידיתון לִֽידוּת֗וּן
  מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
ב אָמַ֗רְתִּי אֶ֥שְׁמְרָ֣ה דְרָכַי֮ מֵחֲט֢וֹא בִלְשׁ֫וֹנִ֥י
  אֶשְׁמְרָ֥ה לְפִ֥י מַחְס֑וֹם
    בְּעֹ֖ד רָשָׁ֣ע לְנֶגְדִּֽי׃
ג נֶאֱלַ֣מְתִּי ד֭וּמִיָּה הֶחֱשֵׁ֣יתִי מִטּ֑וֹב
  וּכְאֵבִ֥י נֶעְכָּֽר׃
ד חַם־​לִבִּ֨י ׀ בְּקִרְבִּ֗י
  בַּהֲגִיגִ֥י תִבְעַר־​אֵ֑שׁ
    דִּ֝בַּ֗רְתִּי בִּלְשׁוֹנִֽי׃
ה הוֹדִ֘יעֵ֤נִי יְהֹוָ֨ה ׀ קִצִּ֗י
  וּמִדַּ֣ת יָמַ֣י מַה־​הִ֑יא
    אֵ֝דְעָ֗ה מֶֽה־​חָדֵ֥ל אָֽנִי׃
ו הִנֵּ֤ה טְפָח֨וֹת ׀ נָ֘תַ֤תָּה יָמַ֗י
  וְחֶלְדִּ֣י כְאַ֣יִן נֶגְדֶּ֑ךָ
    אַ֥ךְ כׇּֽל־​הֶ֥בֶל כׇּל־​אָ֝דָ֗ם נִצָּ֥ב סֶֽלָה׃
ז אַךְ־​בְּצֶ֤לֶם ׀ יִֽתְהַלֶּךְ־​אִ֗ישׁ
  אַךְ־​הֶ֥בֶל יֶהֱמָי֑וּן
    יִ֝צְבֹּ֗ר וְֽלֹא־​יֵדַ֥ע מִֽי־​אֹסְפָֽם׃
ח וְעַתָּ֣ה מַה־​קִּוִּ֣יתִי אֲדֹנָ֑י
  תּ֝וֹחַלְתִּ֗י לְךָ֣ הִֽיא׃
ט מִכׇּל־​פְּשָׁעַ֥י הַצִּילֵ֑נִי
  חֶרְפַּ֥ת נָ֝בָ֗ל אַל־​תְּשִׂימֵֽנִי׃
י נֶ֭אֱלַמְתִּי לֹ֣א אֶפְתַּח־​פִּ֑י
  כִּ֖י אַתָּ֣ה עָשִֽׂיתָ׃
יא הָסֵ֣ר מֵעָלַ֣י נִגְעֶ֑ךָ
  מִתִּגְרַ֥ת יָ֝דְךָ֗ אֲנִ֣י כָלִֽיתִי׃
יב בְּֽתוֹכָ֘ח֤וֹת עַל־​עָוֺ֨ן ׀ יִסַּ֬רְתָּ אִ֗ישׁ
  וַתֶּ֣מֶס כָּעָ֣שׁ חֲמוּד֑וֹ
    אַ֤ךְ הֶ֖בֶל כׇּל־​אָדָ֣ם סֶֽלָה׃
יג שִׁ֥מְעָֽה תְפִלָּתִ֨י ׀ יְהֹוָ֡ה וְשַׁוְעָתִ֨י ׀ הַאֲזִינָה֮
  אֶֽל־​דִּמְעָתִ֗י אַֽל־​תֶּ֫חֱרַ֥שׁ
כִּ֤י גֵ֣ר אָנֹכִ֣י עִמָּ֑ךְ
  תּ֝וֹשָׁ֗ב כְּכׇל־​אֲבוֹתָֽי׃
יד הָשַׁ֣ע מִמֶּ֣נִּי וְאַבְלִ֑יגָה
  בְּטֶ֖רֶם אֵלֵ֣ךְ וְאֵינֶֽנִּי׃