תהלים יד

יד



א לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד
אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים
  הִֽשְׁחִ֗יתוּ הִֽתְעִ֥יבוּ עֲלִילָ֗ה
    אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־​טֽוֹב׃
ב יְֽהֹוָ֗ה מִשָּׁמַיִם֮ הִשְׁקִ֢יף עַֽל־​בְּנֵי־​אָ֫דָ֥ם
  לִ֭רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל
    דֹּ֝רֵ֗שׁ אֶת־​אֱלֹהִֽים׃
ג הַכֹּ֥ל סָר֮ יַחְדָּ֢ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ
  אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־​ט֑וֹב
    אֵ֝֗ין גַּם־​אֶחָֽד׃
ד הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ כׇּל־​פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן
  אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם
    יְ֝הֹוָ֗ה לֹ֣א קָרָֽאוּ׃
ה שָׁ֤ם ׀ פָּ֣חֲדוּ פָ֑חַד
  כִּֽי־​אֱ֝לֹהִ֗ים בְּד֣וֹר צַדִּֽיק׃
ו עֲצַת־​עָנִ֥י תָבִ֑ישׁוּ
  כִּ֖י יְהֹוָ֣ה מַחְסֵֽהוּ׃
ז מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשׁוּעַ֢ת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל
  בְּשׁ֣וּב יְ֭הֹוָה שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ
  יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל׃