קכט
א שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת
רַ֭בַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרַ֑י
יֹאמַר־נָ֝֗א יִשְׂרָאֵֽל׃
ב רַ֭בַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרָ֑י
גַּ֝֗ם לֹא־יָ֥כְלוּ לִֽי׃
ג עַל־גַּ֭בִּי חָרְשׁ֣וּ חֹרְשִׁ֑ים
הֶ֝אֱרִ֗יכוּ למענותם לְמַעֲנִיתָֽם׃
ד יְהֹוָ֥ה צַדִּ֑יק
קִ֝צֵּ֗ץ עֲב֣וֹת רְשָׁעִֽים׃
ה יֵ֭בֹשׁוּ וְיִסֹּ֣גוּ אָח֑וֹר
כֹּ֝֗ל שֹׂנְאֵ֥י צִיּֽוֹן׃
ו יִ֭הְיוּ כַּחֲצִ֣יר גַּגּ֑וֹת
שֶׁקַּדְמַ֖ת שָׁלַ֣ף יָבֵֽשׁ׃
ז שֶׁלֹּ֤א מִלֵּ֖א כַפּ֥וֹ קוֹצֵ֗ר
וְחִצְנ֥וֹ מְעַמֵּֽר׃
ח וְלֹ֤א אָמְר֨וּ ׀ הָעֹבְרִ֗ים
בִּרְכַּֽת־יְהֹוָ֥ה אֲלֵיכֶ֑ם
בֵּרַ֥כְנוּ אֶ֝תְכֶ֗ם בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָֽה׃