קכב
א שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד
שָׂ֭מַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י
בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה נֵלֵֽךְ׃
ב עֹ֭מְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ
בִּ֝שְׁעָרַ֗יִךְ יְרוּשָׁלִָֽם׃
ג יְרוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה
כְּ֝עִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו׃
ד שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־יָ֭הּ
עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל
לְ֝הֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהֹוָֽה׃
ה כִּ֤י שָׁ֨מָּה ׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט
כִּ֝סְא֗וֹת לְבֵ֣ית דָּוִֽד׃
ו שַׁ֭אֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלִָ֑ם
יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ׃
ז יְהִי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ךְ
שַׁ֝לְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ׃
ח לְ֭מַעַן אַחַ֣י וְרֵעָ֑י
אֲדַבְּרָה־נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽךְ׃
ט לְ֭מַעַן בֵּית־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ
אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ׃