תהלים יב

יב



א לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־​הַשְּׁמִינִ֗ית
  מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
ב הוֹשִׁ֣יעָה יְ֭הֹוָה כִּֽי־​גָמַ֣ר חָסִ֑יד
  כִּי־​פַ֥סּוּ אֱ֝מוּנִ֗ים מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃
ג שָׁ֤וְא ׀ יְֽדַבְּרוּ֮ אִ֤ישׁ אֶת־​רֵ֫עֵ֥הוּ
  שְׂפַ֥ת חֲלָק֑וֹת
  בְּלֵ֖ב וָלֵ֣ב יְדַבֵּֽרוּ׃
ד יַכְרֵ֣ת יְ֭הֹוָה כׇּל־​שִׂפְתֵ֣י חֲלָק֑וֹת
  לָ֝שׁ֗וֹן מְדַבֶּ֥רֶת גְּדֹלֽוֹת׃
ה אֲשֶׁ֤ר אָמְר֨וּ ׀ לִלְשֹׁנֵ֣נוּ נַ֭גְבִּיר
  שְׂפָתֵ֣ינוּ אִתָּ֑נוּ
  מִ֖י אָד֣וֹן לָֽנוּ׃
ו מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֮ מֵאֶנְקַ֢ת אֶבְי֫וֹנִ֥ים
  עַתָּ֣ה אָ֭קוּם יֹאמַ֣ר יְהֹוָ֑ה
    אָשִׁ֥ית בְּ֝יֵ֗שַׁע יָפִ֥יחַֽ לֽוֹ׃
ז אִ֥מְר֣וֹת יְהֹוָה֮ אֲמָר֢וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת
  כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ
  מְ֝זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם׃
ח אַתָּֽה־​יְהֹוָ֥ה תִּשְׁמְרֵ֑ם
  תִּצְּרֶ֓נּוּ ׀ מִן־​הַדּ֖וֹר ז֣וּ לְעוֹלָֽם׃
ט סָבִ֗יב רְשָׁעִ֥ים יִתְהַלָּכ֑וּן
  כְּרֻ֥ם זֻ֝לּ֗וּת לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃