קטז
א אָ֭הַבְתִּי כִּי־יִשְׁמַ֥ע ׀ יְהֹוָ֑ה
אֶת־ק֝וֹלִ֗י תַּחֲנוּנָֽי׃
ב כִּי־הִטָּ֣ה אׇזְנ֣וֹ לִ֑י
וּבְיָמַ֥י אֶקְרָֽא׃
ג אֲפָפ֤וּנִי ׀ חֶבְלֵי־מָ֗וֶת
וּמְצָרֵ֣י שְׁא֣וֹל מְצָא֑וּנִי
צָרָ֖ה וְיָג֣וֹן אֶמְצָֽא׃
ד וּבְשֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֶקְרָ֑א
אָנָּ֥ה יְ֝הֹוָ֗ה מַלְּטָ֥ה נַפְשִֽׁי׃
ה חַנּ֣וּן יְהֹוָ֣ה וְצַדִּ֑יק
וֵ֖אלֹהֵ֣ינוּ מְרַחֵֽם׃
ו שֹׁמֵ֣ר פְּתָאיִ֣ם יְהֹוָ֑ה
דַּ֝לֹּתִ֗י וְלִ֣י יְהוֹשִֽׁיעַ׃
ז שׁוּבִ֣י נַ֭פְשִׁי לִמְנוּחָ֑יְכִי
כִּֽי־יְ֝הֹוָ֗ה גָּמַ֥ל עָלָֽיְכִי׃
ח כִּ֤י חִלַּ֥צְתָּ נַפְשִׁ֗י מִ֫מָּ֥וֶת
אֶת־עֵינִ֥י מִן־דִּמְעָ֑ה
אֶת־רַגְלִ֥י מִדֶּֽחִי׃
ט אֶ֭תְהַלֵּךְ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה
בְּ֝אַרְצ֗וֹת הַחַיִּֽים׃
י הֶ֭אֱמַנְתִּי כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר
אֲ֝נִ֗י עָנִ֥יתִי מְאֹֽד׃
יא אֲ֭נִי אָמַ֣רְתִּי בְחׇפְזִ֑י
כׇּֽל־הָאָדָ֥ם כֹּזֵֽב׃
יב מָה־אָשִׁ֥יב לַיהֹוָ֑ה
כׇּֽל־תַּגְמוּל֥וֹהִי עָלָֽי׃
יג כּוֹס־יְשׁוּע֥וֹת אֶשָּׂ֑א
וּבְשֵׁ֖ם יְהֹוָ֣ה אֶקְרָֽא׃
יד נְ֭דָרַי לַיהֹוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם
נֶגְדָה־נָּ֝֗א לְכׇל־עַמּֽוֹ׃
טו יָ֭קָר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה
הַ֝מָּ֗וְתָה לַחֲסִידָֽיו׃
טז אָנָּ֣ה יְהֹוָה֮ כִּֽי־אֲנִ֢י עַ֫בְדֶּ֥ךָ
אֲנִי־עַ֭בְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶ֑ךָ
פִּ֝תַּ֗חְתָּ לְמֽוֹסֵרָֽי׃
יז לְֽךָ־אֶ֭זְבַּח זֶ֣בַח תּוֹדָ֑ה
וּבְשֵׁ֖ם יְהֹוָ֣ה אֶקְרָֽא׃
יח נְ֭דָרַי לַיהֹוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם
נֶגְדָה־נָּ֝֗א לְכׇל־עַמּֽוֹ׃
יט בְּחַצְר֤וֹת ׀ בֵּ֤ית יְהֹוָ֗ה
בְּֽת֘וֹכֵ֤כִי יְֽרוּשָׁלִָ֗ם
הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃