משלי ט

ט


א חָ֭כְמוֹת בָּנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ
  חָצְבָ֖ה עַמּוּדֶ֣יהָ שִׁבְעָֽה׃
ב טָבְחָ֣ה טִ֭בְחָהּ מָסְכָ֣ה יֵינָ֑הּ
  אַ֝֗ף עָרְכָ֥ה שֻׁלְחָנָֽהּ׃
ג שָׁלְחָ֣ה נַעֲרֹתֶ֣יהָ תִקְרָ֑א
  עַל־​גַּ֝פֵּ֗י מְרֹ֣מֵי קָֽרֶת׃
ד מִי־​פֶ֭תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה
  חֲסַר־​לֵ֝֗ב אָ֣מְרָה לּֽוֹ׃
ה לְ֭כוּ לַחֲמ֣וּ בְֽלַחֲמִ֑י
  וּ֝שְׁת֗וּ בְּיַ֣יִן מָסָֽכְתִּי׃
ו עִזְב֣וּ פְתָאיִ֣ם וִֽחְי֑וּ
  וְ֝אִשְׁר֗וּ בְּדֶ֣רֶךְ בִּינָֽה׃
ז יֹ֤סֵ֨ר ׀ לֵ֗ץ לֹקֵ֣חַֽ ל֣וֹ קָל֑וֹן
  וּמוֹכִ֖יחַ לְרָשָׁ֣ע מוּמֽוֹ׃
ח אַל־​תּ֣וֹכַח לֵ֭ץ פֶּן־​יִשְׂנָאֶ֑ךָּ
  הוֹכַ֥ח לְ֝חָכָ֗ם וְיֶאֱהָבֶֽךָּ׃
ט תֵּ֣ן לְ֭חָכָם וְיֶחְכַּם־​ע֑וֹד
  הוֹדַ֥ע לְ֝צַדִּ֗יק וְי֣וֹסֶף לֶֽקַח׃
י תְּחִלַּ֣ת חָ֭כְמָה יִרְאַ֣ת יְהֹוָ֑ה
  וְדַ֖עַת קְדֹשִׁ֣ים בִּינָֽה׃
יא כִּי־​בִ֭י יִרְבּ֣וּ יָמֶ֑יךָ
  וְיוֹסִ֥יפוּ לְּ֝ךָ֗ שְׁנ֣וֹת חַיִּֽים׃
יב אִם־​חָ֭כַמְתָּ חָכַ֣מְתָּ לָּ֑ךְ
  וְ֝לַ֗צְתָּ לְֽבַדְּךָ֥ תִשָּֽׂא׃
יג אֵ֣שֶׁת כְּ֭סִילוּת הֹמִיָּ֑ה
  פְּ֝תַיּ֗וּת וּבַל־​יָ֥דְעָה מָּֽה׃
יד וְֽ֭יָשְׁבָה לְפֶ֣תַח בֵּיתָ֑הּ
  עַל־​כִּ֝סֵּ֗א מְרֹ֣מֵי קָֽרֶת׃
טו לִקְרֹ֥א לְעֹֽבְרֵי־​דָ֑רֶךְ
  הַֽ֝מְיַשְּׁרִ֗ים אֹֽרְחוֹתָֽם׃
טז מִי־​פֶ֭תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה
  וַחֲסַר־​לֵ֝֗ב וְאָ֣מְרָה לּֽוֹ׃
יז מַֽיִם־​גְּנוּבִ֥ים יִמְתָּ֑קוּ
  וְלֶ֖חֶם סְתָרִ֣ים יִנְעָֽם׃
יח וְֽלֹא־​יָ֭דַע כִּֽי־​רְפָאִ֣ים שָׁ֑ם
  בְּעִמְקֵ֖י שְׁא֣וֹל קְרֻאֶֽיהָ׃