יחזקאל ב

ב

א וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י בֶּן־​אָדָם֙ עֲמֹ֣ד עַל־​רַגְלֶ֔יךָ וַאֲדַבֵּ֖ר אֹתָֽךְ׃ ב וַתָּ֧בֹא בִ֣י ר֗וּחַ כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר אֵלַ֔י וַתַּעֲמִדֵ֖נִי עַל־​רַגְלָ֑י וָאֶשְׁמַ֕ע אֵ֖ת מִדַּבֵּ֥ר אֵלָֽי׃

ג וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־​אָדָם֙ שׁוֹלֵ֨חַ אֲנִ֤י אֽוֹתְךָ֙ אֶל־​בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־​גּוֹיִ֥ם הַמּוֹרְדִ֖ים אֲשֶׁ֣ר מָרְדוּ־​בִ֑י הֵ֤מָּה וַֽאֲבוֹתָם֙ פָּ֣שְׁעוּ בִ֔י עַד־​עֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ד וְהַבָּנִ֗ים קְשֵׁ֤י פָנִים֙ וְחִזְקֵי־​לֵ֔ב אֲנִ֛י שׁוֹלֵ֥חַ אוֹתְךָ֖ אֲלֵיהֶ֑ם וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ ה וְהֵ֙מָּה֙ אִם־​יִשְׁמְע֣וּ וְאִם־​יֶחְדָּ֔לוּ כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵ֑מָּה וְיָ֣דְע֔וּ כִּ֥י נָבִ֖יא הָיָ֥ה בְתוֹכָֽם׃

ו וְאַתָּ֣ה בֶן־​אָ֠דָ֠ם אַל־​תִּירָ֨א מֵהֶ֜ם וּמִדִּבְרֵיהֶ֣ם אַל־​תִּירָ֗א כִּ֣י סָרָבִ֤ים וְסַלּוֹנִים֙ אוֹתָ֔ךְ וְאֶל־​עַקְרַבִּ֖ים אַתָּ֣ה יוֹשֵׁ֑ב מִדִּבְרֵיהֶ֤ם אַל־​תִּירָא֙ וּמִפְּנֵיהֶ֣ם אַל־​תֵּחָ֔ת כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽמָּה׃ ז וְדִבַּרְתָּ֤ אֶת־​דְּבָרַי֙ אֲלֵיהֶ֔ם אִֽם־​יִשְׁמְע֖וּ וְאִם־​יֶחְדָּ֑לוּ כִּ֥י מְרִ֖י הֵֽמָּה׃

ח וְאַתָּ֣ה בֶן־​אָדָ֗ם שְׁמַע֙ אֵ֤ת אֲשֶׁר־​אֲנִי֙ מְדַבֵּ֣ר אֵלֶ֔יךָ אַל־​תְּהִי־​מֶ֖רִי כְּבֵ֣ית הַמֶּ֑רִי פְּצֵ֣ה פִ֔יךָ וֶאֱכֹ֕ל אֵ֥ת אֲשֶׁר־​אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן אֵלֶֽיךָ׃ ט וָאֶרְאֶ֕ה וְהִנֵּה־​יָ֖ד שְׁלוּחָ֣ה אֵלָ֑י וְהִנֵּה־​ב֖וֹ מְגִלַּת־​סֵֽפֶר׃ י וַיִּפְרֹ֤שׂ אוֹתָהּ֙ לְפָנַ֔י וְהִ֥יא כְתוּבָ֖ה פָּנִ֣ים וְאָח֑וֹר וְכָת֣וּב אֵלֶ֔יהָ קִנִ֥ים וָהֶ֖גֶה וָהִֽי׃